בין מיסוי שוק ההון למיסוי נכסים סינטטים על גבי רשת הבלוקצ'יין

חוזים חכמים על גבי רשת הבלוק-צ'יין (Smart Contract) מאפשרים להוציא לפועל, באמצעות מחשבים וירטואליים (Virtual Machines, כגון זה הפועל על גבי רשת האיתריום: EVM), עסקאות הדומות באופיין לנגזרים בשוק ההון. בין היתר כולל אפילו חוזים העוקבים אחר מדדי מניות, כגון מדד ת"א 125 או s&p500, מבלי שיהיה צורך להחזיק בנכס בסיס כלשהו. חוזים חכמים העוקבים אחר שווי של נכס בסיס מבלי להחזיק כלל בנכס עצמו נקראים נכסים סינטטיים. 

הדבר שונה ממטבעות יציבים (Stable Coins) או אסימונים (Tokens) אחרים, שבהם נדרשת החזקה בפקדון של נכס הבסיס עצמו. למשל USDT הוא מטבע יציב שבו מנפיק הטוקן מתחייב לנעול בפקדון דולרים ומי שמעוניין להנפיק טוקן של ביטקוין מתחייב לנעול בפקדון את הביטקוין עצמו. מי שמחזיק בטוקן יכול לפדות אותו בנכס הבסיס. לעומת זאת, בנכסים סינטטיים לא נועלים את הנכס או המדד שמבקשים לעקוב אחריו, אלא שניתן לנעול כערבון נכס אחר כלשהו שנמצא בבעלות המנפיק. 

כך או כך, להנפקה של טוקנים או של נכסים סינטטיים יש שימושים מגוונים, הדומים במהותם לעסקאות נגזרות בבורסה – בשניהם ניתן לעשות שימוש לצורך גידור סיכונים או לצורך הנזלה של נכסים מבלי למכור אותם. עם זאת, הטכנולוגיה שבה נעשה שימוש לצורך ביצוע חוזים חכמים שונה מהותית ואף מעמדם המשפטי של מטבעות דיגיטליים כניירות ערך אינו אחיד ותלוי במאפיינים הספציפיים של כל נכס ונכס. רשויות רגולטוריות בעולם ובישראל נוטות לבחון כל מקרה לגופו, ונכסים דיגיטליים מסוימים עשויים להיחשב כניירות ערך בעוד אחרים לא.

נשאלת השאלה, האם לאור קווי הדמיון הרבים בין עסקאות נגזרות בבורסה והשימושים בחוזים חכמים, ניתן לאמץ את כללי המיסוי הייחודיים של שוק ההון גם למיסוי מטבעות דיגיטאליים? פקודת מס הכנסה והתקנות מכוחה קובעים הסדרים מיוחדים לשוק ההון, הסדרים אשר סוטים מהכללים הרגילים לגבי מיסוי רווחי הון. 

לסיכום, עולם הפיננסים הדיגיטלי, ובפרט ה-DeFi, מציג בפנינו כלים חדשניים כגון נכסים סינטטיים המבוססים על חוזים חכמים. כלים אלו מדגימים יכולות פונקציונליות הדומות לאלו של נגזרים מסורתיים בשוק ההון, ומאפשרים גידור סיכונים וחשיפה לשווקים בדרכים חדשות. השאלה הפתוחה לגבי התאמת משטר המיסוי הישראלי למציאות החדשה הזו, מחייבות בחינה מעמיקה וזהירה מצד משקיעים, יזמים וקובעי מדיניות כאחד. המרחב הדיגיטלי ממשיך להתפתח בקצב מסחרר, והבנת ההשלכות המשפטיות והמיסוייות שלו היא קריטית להתנהלות נכונה בו.