top of page
Search

בעקבות הודעת חברת "Open-Ai" אודות הפיכתה לחברה לתועלת הציבור - ניתוח מהיבט המשפט התאגידי ודיני המס של השלכות השינוי

  • Writer: Ittai Sharabany
    Ittai Sharabany
  • Jun 26
  • 9 min read

מאמר משותף לעו"ד דב קיבלוביץ ועו"ד איתי שרבני


חברת OpenAI  הודיעה על שינוי מבני: הפיכתה לחברה לתועלת הציבור (Public Benefit Corporation). ההודעה הגיעה מאת סם אלטמן, על שינוי משמעותי במבנה הפעילות התאגידית של המיזם הטכנולוגי המוביל בעולם הבינה המלאכותית, מעבר ממודל של שותפות בחברה עסקית "מוגבלת" רווח (Capped Profit Company), ל"חברה לתועלת הציבור".  


לכאורה, עניין "טכני"-משפטי, למעשה פתרון לבעיה מהותית שרבצה על המיזם וסיכנה את עתידו מאז 2019. במאמר סקירה זה ננסה להבין את רציונל המהלך, חשיבותו ולהעריך את תוצאותיו ביחס ל"שחקנים" המעורבים בפעילות OpenAI והשלכותיו גם על כלל ציבור צרכני הבינה המלאכותית, עם "קריצה" להיבטי הי-טק בישראל.

 

רקע כללי אודות קבוצת תאגיד  OpenAI

חברת OpenAI הוקמה בשנת 2015, כתאגיד ללא מטרות רווח (OpenAi Non Profit ), על ידי קבוצת יזמים ומדענים כ"מעבדת מחקר" מתוך חזון לקדם את טכנולוגיית הבינה המלאכותית לתועלת הכלל. הבחירה דאז בגוף ללא כוונת רווח נבעה מהרצון להיעזר בכסף ציבורי ותרומות לפיתוח תחום טכנולוגי שהיה בחיתולים ללא תפיסה ברורה ותחזית להצלחה וודאית. חזון היזמים דאז הוצהר כדלקמן:

" To build artificial general intelligence (AGI) that is safe and benefits all of humanity."


בהתאם לחזון המוצהר נקבעו במסמכי היסוד שלה מטרות משנה ציבוריות: הגנת החלטות החברה מהשפעת לחצים כלכליים ועסקיים קצרי טווח, עיגון ערכים של פיתוח אחראי ופתוח ל"טובת הכלל", שימור עצמאות מוסרית ומניעת ניצול לרעה של הטכנולוגיה המתפתחת למטרות פרטיות או זדוניות.

על בסיס מטרות אלה היזמים הצליחו לגייס תרומות מבעלי הון טכנולוגי (כדוגמת אילון מאסק) בסכום של למעלה ממאה שלושים מליון דולר וגם לגייס עובדים, מפתחים-מדענים שראו בחזון הצהרה והתחייבות למהלך ראוי לטובת כלל האנושות, שרצו לחבור אליו.


מעבר למבנה תאגידי למטרות רווח 

לאחר מספר מצומצם של שנים שהביאו להתקדמות טכנולוגית-מדעית פורצת דרך בגיבוש כלי בינה מלאכותית ישים, בעל ערך כלכלי עסקי ("CHAT GPT"), הבינו מנהלי החברה המלכ"רית OpenAi Non Profit שהמשאבים שיידרשו בפיתוח מודלים מתקדמים וכלי המשך יהיו בסדרי גודל עצומים ביחס לתרומות שהושגו, ויידרשו השקעות בהיקפי מיליארדי דולרים שלא ניתן להשיג בתרומות אלא בהון עסקי- ממקורות פרטיים / עסקיים ולא פילנתרופיים. בו בעת, הם היו מודעים למגבלות שיצר המבנה התאגידי הראשוני; התחייבות ברורה כלפי התורמים, הציבור ושלטונות המס להמשך דרכה המלכ"רית–ציבורית. לכן דנו כיצד להשיג השקעות ענק למיזם ולמצוא גם מימון שוטף שיאפשר אותו.

 

הקמת חברת בת עסקית שתאפשר כניסת משקיעים והשקעות ענק, תוך שמירת השליטה בידי המלכ"ר.

בשנת 2019 הוחלט על הקמת שותפות מוגבלת ( LLP-Limited Partnership) שבה המלכ"רOpenAi Non Profit  תהיה ה"שותפה הכללית" ותנהל, באמצעות השותפות חברת בת למטרות רווח (OpenAi Global llc). כך, תהיה למלכ"ר שליטה מלאה על ניהול וקבלת החלטות בחברה למטרות רווח וגם היכולת להבטיח קיום ומימוש מטרותיה הציבוריות. בנוסף, על מנת לשמר אופי "מעין" מלכ"רי לפעילות נקבע גם במסמכי היסוד של השותפות שהרווחים אותם השותפים זכאים למשוך מהחברה למטרות רווח יוגבלו (Capped-Proffit) לסכום החזר ההשקעה (דיבידנד) של עד פי 100 מסכום ההשקעה. רווחים, מעבר להיקף זה יחולקו לחברה המלכ"רית כשמועצת המנהלים שלה כנציגת השותף הכללי תבטיח זאת בהחלטותיה לגבי החברה למטרות רווח.


מבנה תאגידי זה גרר לא מעט ביקורת. הן, מצד עובדים קיימים ולשעבר והן מצד גורמי מקצוע בציבור. המבקרים ראו בשינוי המבני כניעה לדרישות המשקיעים הפיננסיים והתרחקות ופגיעה במטרות הליבה של המלכ"ר משום ש"ההגבלה" על משיכת רווחים בהיקף של עד פי 100 מסכום השקעתם הינה למעשה "קיפוח" המלכ"ר (הונאת תורמיו, עובדיו והציבור בכללו ) בגין השקעותיו ופיתוחיו הטכנולוגיים, שכבר הבשילו לפוטנציאל הכנסות ולשווי כלכלי ועסקי גדול והועברו לחברה ה"מוגבלת" למטרות רווח ללא פיצוי/ תגמול הולם המשקף את שווים. בנוסף, נטען שמנהלי  OpenAi, בראשם סם אלטמן, פועלים ומחליטים בניגוד אינטרסים ולטובת "המטרות החדשות" שימור/גיוס עובדים חדשים, מצד אחד והתחשבות באינטרס משקיעים ובראשם השותפה האיסטרטגית Microsoft מצד שני.


מבנה זה הצליח במשיכת משקיעים והשקעות הון בהיקף עשרות מיליארדי דולר, בשימור עובדים ומפתחים איכותיים והביא לפיתוחי מודל שפה מתקדמים ביכולותיהם, בעלי ערך עסקי מסחרי רב. ההתקדמות הושגה גם על בסיס שותפות אסטרטגית עם תאגיד מייקרוסופט שהשקיעה יותר מעשרה מליארד דולר בתשתיות מחשוב והון. לקראת תום שנת 2024 נשמעו הערכות שווי לחברה בלא פחות מ-160 מיליארד דולר.


הנסיונות לעקוף את המטרות הציבוריות על ידי התאגדות עסקית

ההתקדמות הטכנולוגית-עסקית והצלחת כלי ה- Chat GPT עזרו אמנם לחברה העסקית OpenAi Global llc למשוך משקיעים, אך גם הציבו אתגרים בגיוסי הון נרחבים יותר. המשקיעים והעובדים החדשים ציפו ודרשו גמול להשקעותיהם ברווחים. לכן, בהנהלת השותפות ניסו למצוא ולהוביל דרך משפטית וציבורית שתאפשר את העברת נכסי המלכ"ר או זכויות שימוש בנכסיו ל-שותפות "המוגבלת" בחברה למטרות רווח וגם מתן עצמאות רבה להנהלתה, כך שהיא תהפוך למרכז הפעילות וההחלטות. לאור הביקורות הקיימות והצפויות הוכנו והוצגו בשנת 2024 הערכות שווי לחברה בכללה שמהן ניתן מהן לגזור את "הפיצוי הראוי" למלכ"ר תמורת העברת נכסיו (זכויות השימוש בקניין הרוחני-הפיתוחים הטכנולוגיים בעלי הערך הכלכלי שהושגו באמצעות התרומות, המשאבים והמוניטין של המלכ"ר) -לחברה העסקית.


המבקרים בראשם אילון מאסק המשיכו וטענו, גם בהליך משפטי שפתחו בעניין, כי ההעברה המתוכננת מבוצעת "תמורת נזיד עדשים" ואינה משקפת את שווים הכלכלי של נכסי המלכ"ר - הפיתוחים שנוצרו באמצעות תרומות שניתנו לחברה המלכ"רית. מאסק גם פרסם בפברואר 25 הצעה לרכוש את המיזם כולו בסכום של 97 מיליארד דולר. הצעה שנדחתה מיידית ע"י אלטמן בשם החברה.


הביקורות הפומביות וההליך המשפטי שננקט בטענות דומות העמידו את החברה כולה ומנהליה בסיכונים לא מבוטלים: תביעות מצד התורמים למלכ"ר להשבת התרומות שניתנו למלכ"ר וטענות לגבי "חלוקה אסורה" של נכסיו ורווחיו. חלוקה המקנה גם עילות להתערבות הרגולטורים והתובעים הכלליים של מדינות דלאוור וקליפורניה בתביעות מטעם הציבור כנגד התאגידים ומנהליהם. סיכון משמעותי אפשרי נוסף היה; חקירה מטעם ה-IRS (רשות המיסים האמריקאית) שבסופה עלול המלכ"ר לאבד מעמדו ככזה, כולל הפטור ממס על הכנסותיו מרווחי חברת הבת העסקית-השותפות (OpenAi Global llc). זאת, במסגרת בחינה מחדש של מבנה ההתאגדות בטענה להפרת הכללים האוסרים על העברת נכסים מהותיים שהופקו מכספי תרומות פטורות לגורמים מסחריים או למשקיעים פרטיים. אם ייקבע במסגרתה שהעברת הזכויות והקניין של המלכ"ר לחברה למטרות רווח בוצעה בתמורת חסר לא הוגנת, עלול היה להתממש הסיכון לשלילת מעמד הפטור ממס של המלכ"ר. זאת, עקב "העברת נכסים שלא לטובת הציבור".


סיכון נוסף במסגרת הבחינה מחדש הוא בכך שהכנסות שהתקבלו במלכ"ר מהחברה המסחרית ייחשבו כהכנסה עסקית בלתי קשורה (UBTI) שאינה פטורה ממס, מאחר שהמלכ"ר מעורב בפעילות התאגיד העסקי באופן מהותי.


ככל שהסיכונים יתממשו עלולות היו להיות מוטלות סנקציות אזרחיות ואישיות על המלכ"ר ומנהליו. ואמנם לאחרונה התברר סופית, כי לאור הביקורת והסיכונים שעל הפרק, בהנהלת תאגידי OpenAi אכן ויתרו על רעיון התאגוד העסקי הכולל.

 

החזרה  למודל של תאגיד למטרות ציבוריות PUBLIC BENEFIT CORPORATION

ביום ה-5.5.25 הודיע ברט טיילור, יו"ר מועצת המנהלים של המלכ"ר, כי לאחר התדיינויות ארוכות עם המשקיעים ועם התובעים הכלליים של המדינות דלאוור וקליפורניה, הוחלט להפוך את  OpenAi Global llc ל"חברה לתועלת הציבור"(PBC) !


חברה לתועלת הציבור – Public Benefit Corporation- המודל האמריקאי

מדובר בחברה "היברידית" – שבה הבעלות מבוטאת במניות וחבריה (בעלי המניות) זכאים למשוך דיבידנדים ככל חברה אחרת למטרות רווח, אך בו בעת היא מוגדרת ומוצהרת "לתועלת הציבור". כיצד? היא חייבת לכלול בין יתר מטרותיה הרשומות גם מטרות "ציבוריות" שדירקטוריון החברה חייב לשקול בהחלטותיו ולפעול למימושן, בנוסף להשאת רווחים לבעלי המניות. לאורן הוא גם נמדד ונבחן, על בסיס דוחות שנתיים, בפעולותיו למימוש אותן מטרות ציבוריות; ככל שלא עמדו הדירקטורים בקידום והגנה על המטרות הציבוריות שבתקנון התאגיד, יהיו הם בסיכון שיופעלו כנגדם סנקציות תאגידיות ואישיות.


מבנה משפטי "היברידי" זה (PBC) התפתח בחקיקה המדינתית בארה"ב במהלך 20 השנים האחרונות והפך לפופולרי בקרב יזמויות טכנולוגיות בארה"ב. ככל הנראה על רקע מגמות ודעות בקרב יזמים ועובדים צעירים כי על החברה הטכנולוגית להתחשב בהשלכות סביבתיות ותועלות ציבוריות ולהתנהג בהגינות ונאמנות גם כלפי הסביבה העסקית שלה-העובדים, הספקים והלקוחות. מאמרים עדכניים מלמדים שמשקיעי הון סיכון של השנים האחרונות אף הם רואים במבנה זה תועלות לטווח ארוך ומוכנים להשקיע בה, חרף מגבלת המטרות הציבוריות (שעלולה לבוא לביטוי בהקטנת הרווחים המיידיים). זאת מתוך תפיסה שלאורך זמן, סיכוייה להניב רווחים טובים מחברה "רגילה". תפיסה זו מתבססת על ההנחה שצרכנים צעירים יעדיפו לצרוך ולרכוש מוצרים ושירותים של חברות בעלות מודעות ומחויבות אמיתית להשלכות סביבתיות ומטרות ציבוריות ככלל.


מבנה חברה לתועלת הציבור (PBC) בהקשר ל OpenAi, מאפשר אפוא צירוף משקיעי הון הזכאים לדיבידנדים–מחד, אך גם לשמור ולממש את ערכי הבסיס והמטרות הציבוריות של המלכ"ר כפי שהוצהרו ב2015 –מאידך. לכן,המהלך הנכחי של השינוי המבני מאותת למשקיעים, הנוכחיים והעתידיים, על המחויבויות לאותן מטרות ציבוריות שבחזון ובבסיס המלכ"ר הראשוני, תוך שמירה על זכויות המשקיעים לדיבידנדים משמעותיים ב"סטארט-אפ טכנולוגי" מוביל.

 

הבשורה החיובית לשחקנים השונים במבנה התאגידי החדש

לטעמנו, יש במבנה החדש בשורה חיובית שיש בה להבטיח את שרידות המיזם ותוצריו - פירות השקעותיהם ופיתוחיהם של כל תאגידי OpenAi וגם את הסיכוי למימוש המטרות הציבוריות שבבסיסו. זאת מכמה טעמים :


ראשית, בהפחתת הביקורת הציבורית והרגולטורית (הן על המצב הנכחי והן על זה שתוכנן וניסו לקדמו) ובצמצום הסיכונים שצוינו מעלה בעטיה. כך, שהמהלך עשוי לתרום ליציבות המלכ"ר OpenAi Non Profit ופעילותו העתידית למימוש מטרותיו. לו היו הסיכונים מתממשים והIRS ו/או התובעים המדינתיים היו פותחים בהליכים לפירוק או "ניהול מיוחד" של החברה העסקית OpenAi Global llc ,ולו לשם השבת התרומות לתורמים או השגת "פיצוי נאות" למלכ"ר, יתכן שעתיד החברה ופיתוחיה היו נפגעים/מעוכבים, ובדומה גם היה נפגע אמון המשקיעים במיזם. כך גם יכולות גיוס הון נוסף היו נפגעות עד כדי סיכון המשך ההישרדות במרוץ הטכנולוגי והעסקי למוצרי הבינה המלאכותית, וכתוצאה מכך המטרות הציבוריות שהועמדו בבסיס המלכ"ר לא היו מושגות ונמצאנו חסרים מכל הבחינות.


שנית, בהבטחת נכסיו ורווחיו של המלכ"ר באופן שיסייע ויממן את מטרותיו הציבוריות: אם עד כה, לפי המודל התאגידי של 2019 היה המלכ"ר זכאי רק לרווחים העודפים לאחר חלוקת הרווחים למשקיעים בגובה מכפלת ה-100 פעם על השקעותיהם, הרי שבמבנה החדש תבסס לו, גם:  א) השפעה על קבלת החלטות בה כבעל מניות "מהותי" וגם  ב) זכות לקבלת דיבידנדים שוטפים מרווחי החברה , בה לנציגי המלכ"ר יש ייצוג "מהותי".


שלישית, ככל שהפטור ממס על הדיבידנד המחולק למלכ"ר יישמר, הרי שהכספים המופנים ברציפות לשימוש המלכ"ר עוד יגדלו על בסיס יציבות המלכ"ר וודאות פעילותו העתידית למימוש מטרותיו.


רביעית, הבשורה במבנה החדש היא גם בהבטחת וחיזוק הפן הציבורי של החברות. שכן, הפיקוח האפקטיבי על קידום המטרות הציבוריות בחברת הPBC  יובטח ע"י חובת הדיווח של המנהלים והדירקטורים על פעילותם למימוש המטרות הציבוריות שלה והפיקוח עליהם באמצעות הכלים התאגידיים המקובלים בדיני החברות האמריקאים, לרבות סנקציות אישיות ותביעות כנגד דירקטורים ומנהלים שלא יפעלו למימושן.


חמישית, נראה שגם מנקודת מבטם של המשקיעים הפיננסיים בחברתGlobal  llc  OpenAi , מהלך זה משפר מצב בכך שמפחית חוסר וודאות בהחזר השקעותיהם באמצעות דיבידנדים מובטחים: אמנם עד כה לפי מבנה 2019 הם היו זכאים להחזר תשואה בדיבידנדים במכפלה של עד "פי 100" מסכום השקעתם בה, אך החלטות בדבר חלוקת דיבידנדים והיקפם היו נתונות לאחרים: לשותף הכללי (חברי דירקטוריון המלכ"ר, המנהלים את השותף הכללי, ששיקוליהם שונים מאלה של המשקיעים הפיננסיים!), כך שרווחים אלה ומועדיהם כלל לא מובטחים; בהתאם למסמכי החברה, כל עוד לא פותחה "בינה מלאכותית כללית" (AGI), הרי שחברת OpenAI  שומרת לעצמה את הזכות שלא לחלק רווחים אלא להשקיעם מחדש בפיתוחים ובמטרותיה הציבוריות. מצב זה ייצר אי ודאות מובנית עבור המשקיעים. לעומת זאת, במבנה התאגידי שלPBC  , חלוקת רווחים היא מטרה לגיטימית ועיקרית, כחלק ממטרות החברה, ונציגי המשקיעים בדירקטוריון החברה זכאים לעמוד על כך, במיוחד כשחלוקת הדיבידנד מקובלת ע"י נציגי המלכ"ר בדירקטוריון ולכן תצורה זו עשויה להקטין עבורם את חוסר הוודאות לגבי עתיד החזר השקעותיהם בה.


ששית, יתרון נוסף במבנה התאגידי החדש - נעוץ במישור המס הפדרלי החל על חברתNon Profit   OpenAi, והפחתת הסיכון השומתי;  בשונה משיטת המיסוי בישראל, שבה הכנסות של מוסד ציבורי המתקבלות כדיבידנד מ"חבר-בני-אדם" שבשליטתם (חברות בת) אינן פטורות ממס, בארה"ב יתכן שהכנסות כאלו יהיו פטורות בידי המלכ"ר-תאגיד האם. הקריטריונים העיקריים להכרה בהכנסות כפטורות ממס הכנסה ע"י מלכ"ר הם: שמירה על האופי ה"פאסיבי" שבהכנסות המתקבלות מהתאגיד (העסקי) הנשלט. כלומר: א) הן אינן נובעות ממסחר או עסק, המנוהל בשוטף על ידי המלכ"ר, וגם ב) אינן קשורות ישירות לפעילותו.


במבנה התאגידי הקודם, החברה העסקית OpenAi Global llc נדרשה, לשם המשך פיתוחיה, לקבל את זכויות שימוש בטכנולוגיות ובקניין רוחני שפותחו בחברת האם- המלכ"ר (Open Ai Non-Profit). כלומר, במבנה הקודם של השותפות העסקית- קיימים קשרי ניהול ופיקוח מלא של תאגיד האם - המלכ"רי על תאגיד הבת העסקי כשותף המנהל בעל זכויות ניהול ותפעול חברת הבת העסקית – מחד, והצורך בתגמול חברת האם המלכ"רית בסכומים גדולים (יתכן בתמלוגים) בגין שימוש בקניין רוחני - מאידך.


סביר להניח כי מהלך זה אינו חף מביקורת שומתית מצד רשויות המס האמריקאיות, ביקורת שעלולה להוות סיכון של חיוב המלכ"ר במיסוי הכנסות הוניות או פירותיות למלכ"ר על תקבולי הון או דיבידנד מחברת הבת  OpenAi Global llc; . הבסיס לכך הוא שרשויות המס הפדרליות היו עלולות לראות בכך מבנה תאגידי אחד של חברה מלכ"רית הפועלת ומעורבת ישירות בפעילות למטרות רווח, והחייבת, לפיכך, במס על הכנסותיה מדיבידנד או מסכום הפיצוי ששולם לה בגין העברת הטכנולוגיה והקניין הרוחני לחברת הבת.


לעומת זאת, במבנה החדש הPBC –  אין מעורבות ישירה של המלכ"ר בניהולה כ"שותף כללי", אלא רק באמצעות נציגיו שאינם שולטים בהכרח בדירקטוריון החברה העסקית. מצב משפטי זה שונה מהותית ומרחיק את חברת האם המלכ"רית מליבת העשייה הישירה ומשליטה המלאה בפעילות ובהכנסות חברת הבת  (PBC). כך, גם שינוי סיווג ההכנסות, מהכנסות שותף מחלקו ברווחי שותפות ו/או כפיצוי בגין השקעותיו בה, לדיבידנד ממניות, הינו שינוי מהותי ונכון לסיווג הכנסות פאסיבי פטור ממס לחברת האם המלכ"רית.


בנוסף, שימור המטרות ציבוריות שבבסיס ההתאגדות המלכ"ר ב2015 גם במסמכי ההתאגדות של ה- PBC, והבטחת מימושן באמצעותו יבטיחו את ההכרה בהכנסות המלכ"ר  מדיבידינד מ OpenAi PBC כפטורות ממס הכנסה למלכ"ר לאורך זמן ויובטח מימוש מטרותיהן הציבוריות של יזמיה ותורמיה.


לסיכום, לדעתנו, לשינוי מבני זה יתרונות פוטנציאליים גדולים לגבי המשך פעילות והצלחת תאגידי OpenAi לסוגיהם. הן, בהיבט המלכ"רי- כך שהושגו תועלות וודאות גבוהה למימוש מטרות הציבוריות, וגם בהיבט העסקי-מימוני למשקיעים למטרות רווח. גם העובדים אינם יוצאים נפסדים מהמהלך, שמקנה למיזם הטכנולוגי תקינות תאגידית וחוקית, וודאות רבה לעתידו בחזית טכנולוגיית הבינה המלאכותית. מכך, ירוויחו אמנם גם בעלי המניות הנכחיים וגם משקיעים עתידיים אך בעיקר הציבור כולו.

לכן הוא גם כיום ראוי להיקרא מיזם וחברה -"לתועלת הציבור".

 

יישום בישראל?

לדעתנו למהלך החשוב של הפיכת חברות  OpenAi למבנה משפטי "היברידי" על היתרונות הרבים הכרוכים  יש גם מודל דגל ודוגמה לתאגוד ומימון יזמויות טכנולוגיות בישראל, להן גם פן ציבורי- לטובת כלל הציבור, בין כנהנים מחידושי הטכנולוגיה ובין- כבעלי הטכנולוגיה.


מבנה חדש שכזה ראוי שיוכר בישראל ע"י תיקון חקיקה, כדי לחבר בין פיתוח טכנולוגיות עם היבט ציבורי לבין יזמות ומימון עסקי למטרות רווח. לכן, הגיע הזמן בשנת 2025 לאור הצרכים הרבים, כי רשויות המדינה יכירו בכך שגם ליזמויות בעלות רקע ציבורי יש מקום לחבירה אפקטיבית עם כוחות עסקיים והון פרטי כדי למקסם את התוצאות לטובת הכלל. הגיע אפוא הזמן לומר למחוקק ולרשות המיסים שאין "פסול" בכך שכוחות שוק ההון וגורמים טכנולוגיים עסקיים מיומנים יוכרו כשותפים המקדמים אינטרסים ציבוריים, במיוחד בחזית הטכנולוגיה , שיש בה להניע את כלל המשק כמו תמריצים שניתנו לתעשיית ההי טק.


נראה שיש לחזור בעניין זה להצעת חוק החברות "עסק חברתי" משנת 2019, שלא קודמה מסיבות מאז, או לתיקון חקיקה חדש בדיני החברות ובדיני המס כדי להשיג הישגים דומים למבנה ה"היברידי" של הPBC האמריקאי בישראל. היתרונות בכך מרובים לדעתנו, במיוחד בימים של שינויים גלובליים היסטוריים אלה כשישראל בחזית הטכנולוגיה ומהלכי הממשלה איטיים . לכן ייאמר: מוטב מוקדם. 

 
 
 

Comments


bottom of page