מע"מ בשיעור אפס על מכירת קריפטו: האם מדובר ביצוא של נכס בלתי מוחשי?

Ittai Sharabany
Oct 6
5 min read

עולם המטבעות הדיגיטליים מציב אתגרים משפטיים וכלכליים מורכבים בפני רשויות המס בישראל ובעולם. אחת הסוגיות המרכזיות והמשמעותיות ביותר עבור סוחרים, חברות ומשקיעים בתחום, היא שאלת החבות במע"מ על מכירת נכסים קריפטוגרפיים. באופן ספציפי, עולה השאלה: האם מכירת מטבעות קריפטו לרוכשים בחו"ל יכולה לזכות בהטבת מע"מ בשיעור אפס, בדומה ליצוא של נכסים בלתי מוחשיים אחרים?

במאמר זה ננתח לעומק את עמדת רשות המסים, את התנאים הקבועים בחוק מס ערך מוסף, ואת הטיעונים בעד ונגד האפשרות ליהנות מהטבת המס הקריטית הזו.

מהו "נכס בלתי מוחשי" לצורכי חוק מע"מ?

כדי להבין את סוגיית המיסוי, יש להתחיל מההגדרה הבסיסית. חוק מס ערך מוסף מגדיר "טובין" באופן רחב מאוד, הכולל לא רק סחורות פיזיות, אלא גם "זכות, טובת הנאה ונכסים בלתי מוחשיים אחרים". הגדרה זו כוללת מגוון רחב של נכסים שאין להם קיום פיזי, כגון:

נכסי קניין רוחני (פטנטים, תוכנות, מוניטין)
זכויות חוזיות או משפטיות בעלות ערך כלכלי
ידע טכנולוגי (Know-how)

החוק מוציא מהגדרה זו זכויות במקרקעין, ניירות ערך ומסמכים סחירים. הפסיקה בישראל הכירה בכך שזכות בעלת ערך כספי, גם אם אינה מוחשית, היא נכס לכל דבר ועניין.

יבוא ויצוא של נכסים בלתי מוחשיים: איך זה עובד?

יבוא נכס בלתי מוחשי

כאשר עוסק ישראלי רוכש זכות או נכס בלתי מוחשי מתושב חוץ (למשל, רישיון לשימוש בתוכנה), הוא למעשה "מייבא" נכס לישראל. עסקה כזו חייבת במע"מ. מכיוון שתושב החוץ אינו רשום בישראל, החוק מטיל את חובת תשלום המס על היבואן הישראלי, הנדרש להוציא "חשבונית עצמית" ולדווח על המע"מ.

יצוא נכס בלתי מוחשי: המטרה - מע"מ בשיעור אפס

כאן נמצאת הטבת המס המשמעותית. סעיף 30(א)(2) לחוק מע"מ קובע כי מכירת נכס בלתי מוחשי לתושב חוץ תהיה חייבת במע"מ בשיעור אפס. המשמעות היא כפולה:

היצואן הישראלי אינו גובה מע"מ מהלקוח (תושב החוץ).
היצואן הישראלי זכאי לנכות את מס התשומות שלו (המע"מ ששילם על הוצאותיו בישראל הקשורות לעסקה).

כדי לזכות בהטבה, יש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:

מכר: מדובר במכירה של הנכס, לא במתן שירות.
נכס בלתי מוחשי: העסקה נוגעת לנכס שאינו מוחשי.
תושב חוץ: הרוכש הוא תושב חוץ, ללא מרכז פעילות עסקית בישראל.

עמדת רשות המסים: קריפטו הוא נכס, אך הפעילות היא פיננסית

רשות המסים פרסמה את עמדתה הרשמית, הקובעת כי מטבע קריפטוגרפי נחשב ל"נכס בלתי מוחשי" לצורכי חוק מע"מ, ואינו מטבע, נייר ערך או מסמך סחיר. עם זאת, הרשות הוסיפה כי מדובר בנכס בעל אופי "פיננסי", וקבעה כלל מפתח: חובת המע"מ תחול רק אם הפעילות במטבעות מגיעה לכדי "עסק". משקיע פרטי שפעילותו אינה עסקית, פטור ממע"מ.

כאן נוצר הסיבוך: כאשר הפעילות מגיעה לכדי עסק, רשות המסים דורשת לסווג את העוסק כ"מוסד כספי". סיווג זה מטיל על העוסק מס שכר ורווח במקום מע"מ רגיל, וחשוב מכך – שולל ממנו את הזכות לנכות מס תשומות. (להרחבה בנושא משמעות הסיווג כמוסד כספי על מסחר בקריפטו, לחצו על הקישור הבא).

גישה זו יוצרת אבסורד: מצד אחד, רכישת קריפטו (יבוא) מחויבת במע"מ. מצד שני, אם המכירה נעשית במסגרת עסק, היא מסווגת כפעילות של מוסד כספי, מה שמונע את קיזוז המע"מ ששולם ברכישה.

האם ניתן להחיל מע"מ בשיעור אפס על מכירת קריפטו?

האופי המבוזר והגלובלי של המסחר בקריפטו מקשה על החלת כללי מיסוי מסורתיים. האם סוחר קריפטו יכול לטעון כי מכירותיו בזירת מסחר גלובלית הן יצוא לתושב חוץ?

טיעונים בעד החלת מע"מ בשיעור אפס

הודאת בעל דין: רשות המסים עצמה קבעה כי קריפטו הוא "נכס בלתי מוחשי". בכך, התנאי המרכזי בסעיף 30(א)(2) מתקיים.
הנחת התושבות הגלובלית: ניתן לטעון כי בזירות מסחר בינלאומיות, שאינן ממוקדות בקהל הישראלי, ישנה חזקה שרוב מוחלט של הרוכשים הם תושבי חוץ. גישה זו מתיישבת עם התכלית הכלכלית של החוק לעודד יצוא.

טיעונים נגד החלת מע"מ בשיעור אפס

נטל ההוכחה: הטיעון החזק ביותר נגד ההטבה. על פי החוק, נטל ההוכחה לקבלת הטבת מס מוטל על העוסק. בפלטפורמות מסחר אנונימיות או פסאודו-אנונימיות, אין למוכר הישראלי דרך מעשית להוכיח לרשות המסים שכל רוכש ורוכש הוא אכן תושב חוץ ללא זיקה לישראל. קושי ראייתי זה עלול להכשיל כל דרישה להטבה.
סיווג כ"מוסד כספי": כפי שצוין, אם הפעילות היא עסקית, רשות המסים מסווגת את העוסק כמוסד כספי. במקרה כזה, כל הדיון על סעיף 30 (הנוגע לעוסקים רגילים) הופך ללא רלוונטי, שכן על מוסד כספי חל משטר מס שונה לחלוטין (מס שכר ורווח).

סיכום: פרדוקס מיסויי וחוסר ודאות

המצב הנוכחי יוצר פרדוקס: מצד אחד, מטבעות קריפטוגרפיים מוכרים כ"נכס בלתי מוחשי" שיכול להיות מיוצא. מצד שני, קשיים מעשיים בהוכחת זהות הרוכש והנטייה של רשות המסים לסווג את הפעילות כפיננסית, הופכים את קבלת הטבת המע"מ בשיעור אפס לכמעט בלתי אפשרית במציאות הנוכחית.

עבור סוחרים וחברות בתחום, חוסר הוודאות מחייב תכנון מס זהיר וליווי משפטי צמוד כדי להימנע מחשיפה מיותרת מול רשויות המס. נראה כי רק חקיקה או הנחיה ברורה ומותאמת לעידן הדיגיטלי תוכל לפתור את הסתירות הקיימות.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ):

האם אני חייב לשלם מע"מ על מכירת ביטקוין או מטבעות קריפטו אחרים?

התשובה תלויה באופי הפעילות שלך. אם אתה משקיע פרטי שפעילותו אינה מגיעה לכדי עסק, אתה פטור ממע"מ. אם פעילותך היא עסקית, רשות המסים רואה בך "מוסד כספי", ועליך לשלם "מס שכר ורווח" במקום מע"מ רגיל, ולא תוכל לקזז מס תשומות.

מהו "מע"מ בשיעור אפס" ואיך הוא קשור לקריפטו?

"מע"מ בשיעור אפס" היא הטבת מס הניתנת על יצוא של סחורות או נכסים בלתי מוחשיים לתושבי חוץ. ההטבה מאפשרת ליצואן לא לגבות מע"מ מהלקוח ועדיין לקבל החזר על המע"מ ששילם על הוצאותיו (מס תשומות). הדיון הוא האם ניתן להחיל הטבה זו על מכירת קריפטו בזירות מסחר גלובליות, בטענה שמדובר ביצוא נכס בלתי מוחשי לתושב חוץ.

מדוע רשות המסים מסווגת סוחרי קריפטו כ"מוסד כספי"?

למרות שרשות המסים מכירה בקריפטו כ"נכס בלתי מוחשי", היא סבורה כי הפעילות העסקית בו היא בעלת אופי פיננסי. סיווג זה מטיל על העוסק משטר מס מיוחד של "מס שכר ורווח" ומונע ממנו את האפשרות לקזז את המע"מ ששילם ברכישת המטבעות.

מה הבעיה המרכזית בטענה למע"מ בשיעור אפס על מכירת קריפטו?

הבעיה המרכזית היא נטל ההוכחה. כדי לקבל את ההטבה, המוכר הישראלי חייב להוכיח לרשות המסים שהרוכש הוא אכן תושב חוץ. בזירות מסחר גלובליות ואנונימיות, הוכחה כזו היא כמעט בלתי אפשרית, מה שמקשה מאוד על קבלת ההטבה בפועל.

אז מה המסקנה הסופית? האם אפשר לקבל מע"מ בשיעור אפס?

במצב החוקי והמנהלי הנוכחי, הסיכוי לקבל בפועל את הטבת המע"מ בשיעור אפס על מכירת קריפטו בזירות מסחר הוא נמוך מאוד. השילוב של נטל ההוכחה הקשה והסיווג של הפעילות כ"מוסד כספי" יוצר חסמים משמעותיים. הנושא עדיין נתון בחוסר ודאות ודורש תכנון מס זהיר.

הבהרה משפטית והגבלת אחריות: המידע המוצג במסמך זה הינו בעל אופי כללי ואינפורמטיבי בלבד. הוא אינו מהווה פרשנות משפטית ואין לראות בו ייעוץ משפטי, ייעוץ מס, המלצה לביצוע השקעות, או כל ייעוץ מקצועי אחר. התכנים המובאים להלן אינם מהווים תחליף לייעוץ פרטני ומותאם אישית, הנשען על נתונים ונסיבות ספציפיות. לפיכך, כל פעולה הננקטת בהסתמך על המידע הכלול במאמר זה, מחייבת היוועצות מוקדמת עם איש מקצוע מוסמך, לרבות עורך דין, רואה חשבון או יועץ השקעות מורשה, בהתאם לנסיבות העניין. האחריות המלאה לכל שימוש שייעשה במידע זה חלה על הקורא בלבד, ולכותב ו/או למערכת המפרסמת לא תהא כל אחריות לנזק, בין אם ישיר ובין אם עקיף, אשר עלול להיגרם כתוצאה מהסתמכות על האמור.