פיצוי על שימוע פגום או פיטורין שלא כדין: האם הוא פטור ממס? | מדריך משפטי

מאמר משותף מאת עו"ד קובי חתן, בעל משרד לדיני עבודה, ועו"ד איתי שרבני, בעל משרד לדיני מיסים

קיבלתם פיצוי על שימוע פגום? כך תדעו אם הוא חייב במס

---

מהו הפיצוי בגין אי-קיום שימוע לפני פיטורי עובד? דיון מנקודת מבט דיני העבודה

היום כבר ידוע לכולם שזכות השימוע, שמקורה במשפט המנהלי ובעקרונות הצדק הטבעי, הפכה לאחת מזכויות היסוד המרכזיות של העובד בישראל. הפסיקה קבעה באופן חד משמעי כי הליך פיטורים אינו יכול להתקיים ללא מתן הזדמנות הוגנת ואמיתית לעובד להשמיע את טענותיו בטרם קבלת ההחלטה הסופית בעניינו. כך גם ביחס לשינוי תנאי העבודה במהלך תקופת ההעסקה.

מהי "הזדמנות הוגנת"? לא מדובר בטקס סמלי. על המעסיק למסור לעובד זימון מפורט הכולל את כל הטענות נגדו, לתת לו זמן סביר להתכונן, לנהל את השימוע בנפש פתוחה, לתעד את הדברים בפרוטוקול, ורק לאחר ששקל בכובד ראש את טענות העובד – לקבל החלטה מנומקת.

כאשר מעסיק מפר חובה זו – בין אם הוא נמנע לחלוטין מקיום שימוע, בין אם ישנם פגמים מהותיים בהליך באופן שפוגע בזכות הטיעון של העובד ובין אם הוא עורך "שימוע למראית עין" לאחר שההחלטה כבר התקבלה – בית הדין לעבודה רואה זאת בחומרה. הפגיעה כאן היא כפולה: היא גם פרוצדורלית (ההליך לא היה תקין) וגם מהותית. הפסיקה רואה בפגיעה זו פגיעה ישירה בכבוד האדם של העובד, זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ואכן, תביעות רבות שמוגשות לבתי הדין לעבודה כוללות רכיבים של פיצוי בגין הליכי פיטורים לא תקינים, פגמים בהליך השימוע ועוד.

על פי הפסיקה, לא כל פגם בהליך שימוע מצדיק פיצוי, אך במקרים החמורים, הסיכוי שייפסק פיצוי גבוה. ואכן, בתי הדין נוהגים לפסוק לעובדים פיצוי כספי, שמכונה "פיצוי לא ממוני". חשוב להדגיש כי פיצוי זה ניתן בנוסף לכל זכות סוציאלית אחרת המגיעה לעובד מכוח החוק או ההסכם, כמו פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת או פדיון חופשה. מדוע? מכיוון שלא מדובר בתשלום עבור עבודה, אלא בפיצוי על עצם ההליך הפגום.

מהות הפיצוי הזה היא קריטית: הוא אינו ניתן בגין "אובדן השתכרות" עתידי או כחלף שכר עבור תקופה שבה העובד לא עבד. מטרתו היא לפצות את העובד על הפגיעה בזכות הטיעון עצמה, על הפגיעה בכבודו, על תחושת ההשפלה ועל עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מההליך הלא-תקין. זוהי סנקציה אזרחית שנועדה גם לחנך ולהרתיע מעסיקים מפני זלזול בזכויות יסוד של עובדיהם.

על מנת שמעסיק יוכל לשלם לעובד את הפיצוי שנפסק, על העובד להציג אישור מרשויות המס על גובה המס אותו יש לנכות מהפיצוי הזה, אם בכלל. לצורך כך, מופנה העובד לרשויות המס.

כאן מתעוררת השאלה המכרעת, אותה אעביר לעמיתי, עו"ד איתי שרבני, המתמחה במיסים: האם פיצוי זה, שכל כולו נועד לרפא פגיעה שאינה כלכלית במהותה – פגיעה בכבוד ובעוגמת נפש – מהווה "הכנסה" שפקיד השומה רשאי למסות?

האם "דין הפיצוי" כדין הכנסה? השלכות המיסוי החלות על פסיקת הפיצויים

שאלת המיסוי של פיצויים היא אחת הסוגיות המורכבות והמרתקות בדיני המס. התשובה לשאלה שעמיתי הציג אינה טריוויאלית, אך במקרים מסוימים הניתוח המשפטי מוביל למסקנה כי פיצוי בגין פגם בהליך שימוע אינו אמור להיות חייב במס הכנסה.

ההסבר לכך בנוי מארבעה נדבכים לוגיים, אשר יחדיו בונים טיעון משפטי מוצק:

1. הכלל הבסיסי: "דין הפיצוי כדין הפרצה"

כדי לקבוע אם פיצוי חייב במס, רשות המיסים ואנו בוחנים את הכלל המנחה הוותיק: "דין הפיצוי כדין הפרצה שהוא בא למלא". במילים פשוטות: עלינו לשאול מהו הנזק שהפיצוי בא לתקן? מהו ה"חוסר" שהכסף הזה אמור "להשלים"?

• דוגמה לפיצוי חייב במס: אם עסק תובע פיצוי על אובדן רווחים עתידיים בגלל הפרת חוזה, הפיצוי יבוא במקום אותם רווחים. כיוון שהרווחים עצמם היו חייבים במס, גם הפיצוי שמחליף אותם ("תחליף הכנסה") יהיה חייב במס.

• דוגמה לפיצוי פטור: אם אדם נפגע בתאונת דרכים ומקבל פיצוי על "כאב וסבל", פיצוי זה אינו מחליף הכנסה. הוא ניתן בגין נזק גוף אישי. לכן, פיצוי זה פטור ממס.

כעת עלינו ליישם זאת על הפיצוי בגין שימוע: האם הוא בא במקום "שכר" או במקום "כאב וסבל"?

2. הנחת יסוד בדבר "הכנסת העבודה" – והדרך לסתור אותה

כאשר עובד מקבל תשלום כלשהו ממעסיק, פקיד השומה מפעיל אוטומטית "חזקה" (הנחת יסוד) שמדובר בהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. סעיף זה רחב מאוד וכולל כל "טובת הנאה... שניתנו לעובד ממעבידו". לכן, הנטל הכבד לסתור חזקה זו מוטל על העובד (הנישום).

כדי לסתור את החזקה, עלינו להוכיח שהתשלום הספציפי הזה נותק מהקשר הרגיל של יחסי העבודה. אין פירושו שהתשלום ניתן מחוץ ליחסי העבודה, אלא שמהותו אינה תגמול עבור עבודה, בונוס, או תחליף שכר. עלינו להוכיח שזהו פיצוי על עוולה או נזק שהתרחש במסגרת היחסים, אך אינו חלק מהתמורה הרגילה לעבודה.

3. הגדרת "הפרצה": נזק לא-ממוני טהור

כאן בדיוק טמון לב העניין, כפי שהסביר עמיתי. הפיצוי בגין הליך שימוע פגום אינו ניתן עבור שעות עבודה, בונוסים או אובדן ימי עבודה.

"הפרצה" שהפיצוי בא למלא היא נזק לא-ממוני. זהו מונח משפטי לנזק שלא ניתן לכימות כספי מדויק, כזה שלא ניתן להציג עבורו קבלה. זוהי פגיעה בזכות חוקתית (הזכות לכבוד), פגיעה ברגשות, גרימת עוגמת נפש, לחץ, חרדה ותחושת השפלה. אלו נזקים אישיים שאינם כלכליים במהותם, בדומה ל"כאב וסבל" מתאונה.

4. ניתוח הפיצוי: אתגר ההוכחה והניתוק מהשכר

כאן טמון האתגר המרכזי של הנישום (העובד) מול רשויות המס. ההוכחה שהפיצוי אינו "תחליף שכר" אינה עניין סמנטי, וזוהי נקודת המפתח לסתירת החזקה.

כדי לזכות בפטור ממס, נדרש העובד לעמוד ברף הוכחה גבוה ביותר. אין די בכותרת "עוגמת נפש" על גבי הסכם הפשרה. העובד חייב להוכיח באופן פוזיטיבי שהתשלום שקיבל אינו בא להחליף שכר, בונוסים או כל הפסד כספי ממוני אחר.

עליו לבסס תשתית עובדתית ומשפטית מוצקה, המעידה כי מקור הפיצוי הוא אך ורק בנזק הלא-ממוני הטהור – הפגיעה בכבוד, תחושת ההשפלה ועוגמת הנפש – וכי הוא מנותק לחלוטין מכל נזק ממוני שנגרם (או שעלול היה להיגרם) לו. ביסוס הוכחה זו בפני רשויות המס הוא אתגר משפטי-מיסויי מורכב, הדורש היערכות ותכנון קפדניים כבר בשלב ניסוח התביעה או הסכם הפשרה.

מסקנה: במקרים המתאימים, פיצוי בגין עוגמת נפש "טהורה" אינו הכנסה

כאשר מחברים את כל החלקים, התמונה המשפטית ברורה:

1. ה"פרצה" היא נזק לא-ממוני (פגיעה בכבוד, עוגמת נפש).

2. ה"מילוי" (הפיצוי) הוא סכום גלובלי שאינו מחושב כתחליף שכר, אלא כפיצוי על נזק אישי.

לפיכך, על פי עיקרון "דין הפיצוי כדין הפרצה", פיצוי זה אינו מהווה "הכנסה" במובן פקודת מס הכנסה, ויש לראות בו סכום פטור ממס.

סייג חשוב: כל מקרה נבחן לגופו. חשוב מאוד לוודא כי במסגרת פסק הדין או הסכם הפשרה, הפיצוי ניתן במפורש ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים כפיצוי בגין נזק לא ממוני עקב פגם בהליך השימוע, תוך הפרדה ברורה מרכיבי שכר או פיצויי פיטורים אחרים. ניסוח רשלני עלול לפתוח פתח לפרשנות של פקיד השומה ולגרור חיוב במס מיותר.

סיכום: השילוב בין דיני עבודה ודיני מיסים

כפי שהצגנו במאמר זה, סוגיות הנוגעות לפיטורים והליכי שימוע נמצאות בצומת קריטי שבין שני עולמות משפט מורכבים: דיני העבודה ודיני המיסים.

שיתוף הפעולה בינינו בתחום דיני העבודה ודיני המיסים מאפשר לנו ראייה מלאה. אנו מאמינים כי רק גישה אינטגרטיבית, הבוחנת מראש את השלכות המס לצד הטיפול בבית הדין, מובילה לפתרונות הממקסמים את זכויות הלקוח. טיפול נכון זה נדרש החל מניסוח התביעה, הדיון בבית הדין, ועד להתנהלות מול רשויות המס.

למידע נוסף וייעוץ בתחום דיני העבודה, אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט של עו"ד קובי חתן בכתובת: www.kh-law.co.il .

---

שאלות ותשובות נפוצות: FAQ

קיבלתי פיצוי על הליך שימוע פגום. האם אני חייב לשלם על זה מס הכנסה?

תשובה: הדבר תלוי במהות הפיצוי. כברירת מחדל, רשות המיסים רואה כמעט כל תשלום ממעסיק לעובד כ"הכנסת עבודה" החייבת במס. עם זאת, הכלל המשפטי הוא "דין הפיצוי כדין הפרצה שהוא בא למלא". אם הפיצוי ניתן בגין נזק לא-ממוני טהור (כמו עוגמת נפש ופגיעה בכבוד) ולא כתחליף שכר או פיצוי על אובדן הכנסה, ניתן לטעון כי הוא פטור ממס. הנושא מורכב ודורש בחינה משפטית של כל מקרה לגופו.

מה ההבדל בין פיצוי על שימוע פגום לבין פיצויי פיטורים רגילים מבחינת מס?

תשובה: זהו הבדל מהותי. פיצויי פיטורים הם תשלום סוציאלי מוגדר בחוק, ויש להם הסדרי מס ספציפיים (כגון פטור עד תקרה מסוימת, אפשרות לרצף קצבה וכו'). לעומת זאת, פיצוי בגין הליך שימוע פגום (נזק לא-ממוני) אינו מוסדר כך. הוא נמצא במצב של "הכל או כלום": או שהוא יסווג כהכנסת עבודה רגילה החייבת במס שולי מלא, או שהוא יוכר כפיצוי על נזק אישי ויהיה פטור ממס באופן מלא.

מהי "חזקת הכנסת העבודה" ומדוע היא חלה על פיצוי בגין שימוע?

תשובה: "חזקת הכנסת העבודה" היא הנחת יסוד של רשות המיסים, לפיה כמעט כל תשלום שהעובד מקבל מהמעסיק שלו הוא "טובת הנאה" או "הכנסת עבודה" החייבת במס. מכיוון שהפיצוי על שימוע פגום מתקבל מהמעסיק, הוא אוטומטית נופל תחת חזקה זו. לכן, הנטל הוא על העובד להוכיח שאותו תשלום ספציפי אינו שכר או "תחליף שכר", אלא פיצוי נפרד על נזק אישי ועוגמת נפש.

איך אני יכול להוכיח לפקיד השומה שהפיצוי שקיבלתי הוא על עוגמת נפש ולא על אובדן שכר?

תשובה: זוהי למעשה השאלה המרכזית, והנטל עליה כבד. כפי שהדגשנו במאמר, אין די בכותרת "עוגמת נפש" בהסכם. נדרש לבסס תשתית עובדתית ומשפטית מוצקה המעידה כי הפיצוי מנותק מכל נזק ממוני. יש להוכיח שהסכום נקבע על בסיס חומרת הפגם בהליך והפגיעה בכבוד, ולא כנגזרת של השכר. זהו אתגר משפטי-מיסויי מורכב הדורש ליווי מקצועי כבר משלב ניסוח התביעה.

כבר חתמתי על הסכם פשרה שכולל סכום "גלובלי" אחד. האם עדיין אפשר לטעון לפטור ממס?

תשובה: זה אפשרי, אך קשה הרבה יותר. כאשר הסכם הפשרה אינו מפריד במפורש בין הרכיבים (למשל, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, ופיצוי לא-ממוני), פקיד השומה יתקשה לקבל טענה לפטור על חלק מהסכום. הוא עשוי לראות בכל הסכום "ערבוב" של רכיבים חייבים במס. לכן, קריטי לקבל ייעוץ משולב (דיני עבודה ומיסים) לפני החתימה על הסכם הפשרה, כדי להבטיח ניסוח משפטי ומיסויי מדויק.