פטור מניכוי מס במקור בתשלום לרכישת קריפטו בבורסות מסחר

Ittai Sharabany
1 day ago
4 min read

a person self declaration to the bank to accept payment in cryptocurrency

רשות המסים מאפשרת כעת העברת כספים לרכישת מטבעות קריפטוגרפיים בפטור מניכוי מס במקור.

רשות המסים הוסיפה לרשימת התשלומים המורשים בפטור מניכוי מס במקור, על בסיס הצהרה עצמית, גם "רכישת נכסים דיגיטליים באמצעות זירות מסחר המבצעות הליך KYC".

כאשר תושב ישראל מבקש להעביר תשלום לתושב חוץ, נוצר מפגש בין שלושה אינטרסים: המשלם המעוניין בהעברה מהירה, המדינה החוששת מאובדן מס על הכנסה שהופקה בישראל, והבנק החושש מאחריות פלילית ואזרחית בגין אי-גביית המס.

מבחינת רשות המסים, סעיף 170 לפקודת מס הכנסה קובע כי כל אדם המשלם לתושב חוץ הכנסה החייבת במס בישראל (למשל, הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל לפי כללי המקור בסעיף 4א), חייב לנכות ממנה מס במקור. מאחר שהבנק אינו מסוגל, ולרוב גם לא מעוניין, לקבוע בעצמו האם התשלום חייב במס או פטור, למשל האם מדובר בדיבידנד או ברכישת נכס הוני, הוא ידרוש לנכות את שיעור המס המקסימלי, אלא אם בעל החשבון המשלם הציג לו אישור אחר.

בהתאם, נדרש הנישום לפנות לפקיד השומה, להציג את נסיבות התשלום (הסכמים, חשבוניות) ולהוכיח שהתשלום אינו בגדר הכנסה חייבת. רק לאחר בדיקה של פקיד השומה, הונפק אישור המורה לבנק על שיעור הניכוי: 0% אם מדובר בתשלום פטור ממס בישראל או בשיעור אחר אם חלה אמנה למניעת כפל מס. התוצאה היא קבלת תהליך איטי, בירוקרטי, שדרש מעורבות של מייצג וגרם לעיכובים משמעותיים בהעברות כספים לחו"ל.

כדי להקל על העומס ולעודד השקעות, יצרה רשות המסים מסלול מקוצר עבור סוגי תשלומים מסוימים שסבירות החבות שלהם במס נמוכה (בעיקר השקעות הוניות). במסלול זה, המשלם אינו פונה לפקיד השומה, אלא מגיש הצהרה ישירות לבנק על גבי טופס 2513/2. אם התשלום עומד בקריטריונים, הבנק רשאי להעביר את הכסף ללא ניכוי מס במקור, תוך שהוא מעביר את הדיווח לרשות המסים בדיעבד.

בחודש דצמבר 2025 הודיעה רשות המסים על הרחבת הטופס גם לתשלום עבור רכישת קריפטו בזירות מסחר.

זהו חידוש משמעותי ביותר. רשות המסים הוסיפה לרשימת התשלומים המורשים את "רכישת נכסים דיגיטליים באמצעות זירות מסחר המבצעות הליך KYC". במקום שמשקיע ימתין לאישור פקיד שומה כדי להעביר כספים לבורסה בחו"ל, ניתן כעת לחתום על הצהרה בבנק ולהעביר את הכסף בכפוף להצגת אישור ביצוע מהזירה, כתובת ארנק ציבורית ומזהה טרנזקציה (TxHash).

מאחורי הקלעים של "קוד 10"

הבחירה של רשות המסים להכליל רכישת נכסים דיגיטליים ב"מסלול הירוק" מעוררת תהיות לגבי המניע האמיתי של המערכת. האם מדובר ברצון כן לעודד את שוק ההון הדיגיטלי, או במהלך טקטי מורכב? ניתן להצביע על שלוש גישות אפשריות:

גישה אופרטיבית: ניהול סיכונים ותיעדוף משאבים

מנקודת מבט מנהלית, ניתן להניח כי רשות המסים זיהתה עומס-סרק. רכישת קריפטו בבורסה זרה היא כמעט תמיד אירוע פטור מניכוי במקור (מכיוון שמוכר הנכס הוא תושב חוץ והנכס הוני). השקעת מאות שעות עבודה של פקידי שומה בבדיקת עסקאות שתוצאתן המסית היא אפס, אינה רציונלית. העברת הבדיקה למסלול הצהרתי משחררת את כוח האדם המקצועי של הרשות להתמקד בביקורות עומק בעלות פוטנציאל גבייה גבוה יותר.

גישה מודיעינית

האם רשות המסים משתמשת בטופס ככלי לאיסוף מודיעין פיננסי? בתמורה להקלה בירוקרטית בשלב הקנייה הנישום מוסר מידע חשוב: כתובת הארנק (Public Address) ומזהה הטרנזקציה (TxHash). מידע זה מאפשר לרשות המסים ליצור אינדקס של ארנקי הקריפטו המוחזקים על ידי ישראלים כבר ביום הרכישה ומאפשר מעקב בדיווח על רווחי הון ביום המימוש. הנישום לא יוכל לטעון לערך רכישה שונה או לבעלות על ארנקים אחרים, כשהמידע כבר מוזן במערכות המס. כמו כן, ברמה הגבוהה יותר, האנליטית, המידע יכול לאפשר שימוש במידע הבלוקצ'יין כדי לזהות קשרים בין נישומים ופעילויות נוספות.

גישה מערכתית: "נורמליזציה" של כסף

לאורך שנים, הבנקים הישראליים השתמשו ברשות המסים כתירוץ לחסימת פעילות קריפטו ("תביא אישור פקיד שומה"). המהלך הנוכחי מלמד על כך שרשות המסים מעדיפה שהכסף ייצא דרך המערכת הבנקאית המבוקרת, תחת משטר איסור הלבנת הון והצהרת מס מסודרת, מאשר שיזלוג לערוצים חוץ-בנקאיים (P2P) שבהם למדינה אין שום דריסת רגל או יכולת ניטור.

"מוקשים" משפטיים למחשבה נוספת

טרם נסיים את המאמר, כמה מילים לגבי נושאים הכלולים בתוך טופס ההצהרה העצמית שברצוננו להציף בפני הקוראים:

מלכודת התיעוד לשבע שנים: על פי הטופס, יש לשמור תיעוד אודות הנתונים אשר נמסרו בטופס. בתחום הקריפטו, משמעות הדבר היא שמירת נתוני בלוקצ'יין וצילומי מסך מהבורסה באופן קפדני. משקיעי קריפטו רבים אינם מורגלים בניהול "ספרי חשבונות" או תיעוד מקביל. עליהם לצלם מסך ולשמור את המידע והנתונים באופן שיטתי.

חומת ה-AML: הפטור המיסויי אינו מחייב את מחלקת הציות בבנק. בעל חשבון עשוי למצוא עצמו עם טופס מאושר לתשלום לחו"ל, אך עם חשבון בנק חסום מקבלת כספים לכשירצה להחזיר את הכסף לארץ, לאחר שהמיר את הקריפטו לפיאט.

עמימות ה-KYC: על פי הטופס נדרש כי התשלום ייעשה לזירת מסחר שמבצעת הליך הכר את הלקוח. עם זאת, לא נאמר לפי איזה תקן או חוק על ההליך להתבצע. העדר הגדרה ברורה ל"KYC תקני" מותיר פתח לרשות המסים לפסול הצהרות בדיעבד אם תחליט שבורסה מסוימת לא עמדה בסטנדרט הנדרש. זהו מצב של חוסר וודאות שאין לו מקום ועלול להוביל לטעויות מיותרות.

פטור מניכוי מס אינו שווה לפטור ממס על רווח הון: העובדה שתשלום הועבר בפטור מניכוי מס במקור אינה מעידה כלל וכלל מה יהיה הדין ביחס לחבות המס המהותית בגין המסחר במטבעות הקריפטוגרפיים. אם המטבעות יימכרו ברווח, המוכר יתחייב במס רווחי הון.

למשרדנו נסיון רב בייצוג לקוחות מול רשות המסים, בבקשות לפטור מניכוי מס במקור. אם נתקלתם בבקשה מהבנק לניכוי מס במקור, או שהנכם לפני ביצוע תשלום משמעותי ורוצים לוודא שהתשלום יועבר במלואו, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.

המידע המוצג במסמך זה הינו בעל אופי כללי ואינפורמטיבי בלבד. הוא אינו מהווה פרשנות משפטית ואין לראות בו ייעוץ משפטי, ייעוץ מס, המלצה לביצוע השקעות, או כל ייעוץ מקצועי אחר. התכנים המובאים להלן אינם מהווים תחליף לייעוץ פרטני ומותאם אישית, הנשען על נתונים ונסיבות ספציפיות. לפיכך, כל פעולה הננקטת בהסתמך על המידע הכלול במאמר זה, מחייבת היוועצות מוקדמת עם איש מקצוע מוסמך, לרבות עורך דין, רואה חשבון או יועץ השקעות מורשה, בהתאם לנסיבות העניין. האחריות המלאה לכל שימוש שייעשה במידע זה חלה על הקורא בלבד, ולכותב ו/או למערכת המפרסמת לא תהא כל אחריות לנזק, בין אם ישיר ובין אם עקיף, אשר עלול להיגרם כתוצאה מהסתמכות על האמור.