מסחר בקריפטו: האם זו עסקת מכר או שירות תיווך לצורך מע"מ ?
- Ittai Sharabany
- Sep 29
- 6 min read
Updated: Oct 1
לעיתים רבות פעילות במטבעות קריפטוגרפיים נעשית באופן שבו הצדדים השונים (מוכר, קונה, וכו') אינם מזהים אחד את השני. לדוגמה, פעילות דרך זירת מסחר לקריפטו. נשאלת השאלה, האם גם במקרים מסוג זה עלול חוק מע"מ לחול – אם לא כעסקת מכירה – האם כעסקת תיווך?
סעיף 19(ב) לחוק מע"מ – מנגנון המיסוי הדיפרנציאלי בשוק ההון
סעיף 19(ב) לחוק מע"מ מהווה אבן יסוד במערכת מיסוי מורכבת שנועדה להתמודד עם אתגרי הטלת מס ערך מוסף על פעילויות מסוימות בשוק הפיננסי. על מנת להבין את תכליתו של סעיף זה, עלינו לסקור תחילה את מיקומו ואת המנגנון הייחודי שהוא קובע.
הגדרת היקף תחולתו והמנגנון החלופי: סעיף 19(ב) חל על "עוסק שעסקו מכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, לרבות רכישתם של ניירות ערך ומסמכים כאמור לשם קבלת דמי פרעונם או פדיונם, או שעסקו במכירת מטבע חוץ". הדין שנקבע בסעיף זה אינו חל בדרך המלך של חוק מע"מ, אשר מטיל חיוב במס על "מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו". במקום זאת, הסעיף קובע באופן קטגורי כי פעולות אלה – המכירה, קבלת הפירעון או הפדיון – ייראו כשירות תיווך שהעוסק עושה. שירות זה ניתן בין מי שמכר לעוסק את הנכסים ובין מי שקנה, פרע או פדה אותם ממנו.
הכוונה בהחלת דין "שירות תיווך" אינה עניין סמנטי בלבד, אלא נובעת מרציונל כלכלי-מיסויי מובהק. כאשר עסקה מסווגת כשירות, מחיר העסקה נקבע בהתאם להוראות סעיף 9(ב) לחוק מע"מ, אשר קובע כי מחיר העסקה במקרים אלה יהיה ההפרש נטו שבין סך כל מחיר הרכישה של ניירות הערך, המסמכים או מטבע החוץ, לבין סך כל מחיר מכירתם, פדיונם או פירעונם באותה תקופת דיווח. מנגנון זה ממסה למעשה את הרווח הנקי, קרי, את הערך המוסף בלבד, בדומה לאופן המיסוי של עמלת תיווך.
הרקע להיווצרות המנגנון החלופי (הרציונל האנטי-תכנוני): הצורך בסעיף 19(ב) נוצר כתוצאה ישירה מהקושי המבני להטיל מע"מ על נכסים פיננסיים במסגרת ההגדרות הכלליות של חוק מע"מ. הגדרת "טובין" שבסעיף 1 לחוק מחריגה במפורש "ניירות ערך ומסמכים סחירים וזכויות בהם". באין "נכס" הניתן למכירה, הרי שמכירת ניירות ערך (שאינם משויכים למתן שירות) אינה מהווה לכאורה "עסקה" החייבת במס.
המחוקק לא התכוון לפטור לחלוטין את העיסוק המקצועי בנכסים אלה, אלא ביקש למנוע מצב של "כפל מס" או הטלת חבות על פעולה שאין ממנה ערך מוסף. לפיכך, סעיף 19(ב) בא כתשובה אנטי-תכנונית ותכליתו היא להתגבר על החרגת ניירות הערך והמסמכים הסחירים מהגדרת "מכר", ולהחזיר את הפעילות לגדרי החיוב, תוך סיווגה כמתן "שירות". זאת ועוד, מיסוי על בסיס נטו, לפי סעיף 9(ב), פותר את הקושי המובנה של מדידת הערך המוסף בעסקאות פיננסיות, אשר בהן נדרש חישוב מורכב בין מחיר הקנייה למחיר המכירה בתקופת דיווח נתונה.
מחלוקת הפרשנות – תיווך מול נוסטרו: היקף תחולתו של סעיף 19(ב) שנוי במחלוקת עקרונית בין הגישה המצמצמת לגישה המרחיבה.
הגישה המצמצמת (תיווך לזולת): גורסת כי הסעיף חל רק כאשר ניתן שירות תיווך ממשי לצד שלישי ("לזולת"). לפי גישה זו, פעילות סחר עבור החשבון העצמי של העוסק (פעילות "נוסטרו" טהורה) אינה עולה כדי "שירות", שכן "שירות" מוגדר כ"כל עשייה בתמורה למען הזולת שאיננה מכר", ובפעילות נוסטרו לא מתקיים יסוד ה"זולת". נציגי רשות המסים עצמם הדגישו בעת חקיקת הסעיף כי הוא יחול רק על ברוקרים ומתווכים.
הגישה המרחיבה (עסקת מכר שהוצגה כתיווך): גישה זו, שאומצה בפסיקה כגון בעניין טריידומטיקס, מחילה את הסעיף על פעילות ענפה ומובהקת של עוסק בשוק ההון, גם אם היא מתבצעת לחשבון עצמו, וזאת מתוך הכרה בתכליתו האנטי-תכנונית של הסעיף. בית המשפט קבע במקרים אלה, למשל לגבי "עושה שוק", כי מהות הפעילות היא "תיווך פיננסי" שנועד לשכלל את השוק, ומכאן שהיא נכנסת לגדרי הסעיף.
האם פעילות במטבעות קריפטוגרפיים נכנסת לגדרי סעיף 19(ב)?
השאלה האם פעילות במטבעות קריפטוגרפיים כגון Bitcoin או Ethereum עלולה להיתפס בגדר סעיף 19(ב) היא אתגר פרשני מובהק הניצב בפני הרגולטורים, וזאת משום שהמחוקק לא צפה את קיומם של נכסים דיגיטליים אלו בעת חקיקת החוק.
התחולה של סעיף 19(ב) דורשת עמידה בשני תנאי סף עיקריים: ראשית, שהפעילות תבוצע בידי "עוסק"; ושנית, שהנכס הנסחר יהיה "נייר ערך", "מסמך סחיר אחר" או "מטבע חוץ".
סיווג הנכס: מטבעות קריפטוגרפיים, או "אמצעי תשלום מבוזר", אינם מוגדרים במקורות כ"ניירות ערך" או כ"מטבע חוץ" כמשמעותם המסורתית בחוק. הדיון המשפטי הרלוונטי נוגע אפוא לשאלה האם הם מהווים "מסמכים סחירים אחרים".
המונח "מסמכים סחירים" בחוק מע"מ לא הוגדר במפורש, אך בפסיקה ובספרות הוא פורש בצורה רחבה, כך שיכלול שטרי כסף, שיקים, וזכויות לגביית מזומן. החרגת "מסמכים סחירים" נועדה למנוע הטלת מע"מ על פעולות שאין בהן ערך מוסף.
בהינתן שסעיף 19(ב) נועד להתמודד עם נכסים פיננסיים שאינם "טובין" ולכן חומקים ממע"מ, הרי שפעילות במטבעות קריפטוגרפיים, ככל שהיא עונה על מאפייני "עבירות" ו"סחירות" מובהקים, עשויה בנסיבות מסוימות להיות מסווגת כפעילות במסמך סחיר, או לכל הפחות כזכות הקשורה למסמך סחיר, אם כי סיווג כזה ידרוש אקטיביזם שיפוטי משמעותי. ללא הגדרה חוקית מפורשת, ההכרעה תלויה בשאלה האם הנכס הדיגיטלי נתפס כזכות לקבלת מזומן או כמקביל לנייר ערך/מסמך מסחרי מובהק, וזאת בראי תכליתו האנטי-תכנונית של חוק מע"מ.
סיווג הפעילות (האם מדובר ב"עוסק"): כאשר אדם מפיק הכנסות מפעילות במטבעות קריפטוגרפיים שמגיעה לכדי עסק, כפי שנקבעו לעניין "מבחני העסק" המסורתיים בפקודת מס הכנסה, יראו אותו כמי שעונה על הגדרת "עוסק" לצרכי מע"מ.
לסיכום, יישומו הישיר של סעיף 19(ב) על מטבעות קריפטוגרפיים הוא בעייתי מאוד לטעמנו, אך ייתכן כי המחוקק יבחר להחיל עקרונות דומים כדי למנוע יצירת "חור שחור" במיסוי.הסיבות לאי התאמת החלת סעיף 19(ב) על מטבעות קריפטוגרפיים הינה, גם, בשל השימושים הנפוצים שבהם מתמקדת הטכנולוגיה, כגון:
ניהול נכסים דיגיטליים וריבונות פיננסית: הטכנולוגיה נועדה לאפשר ניהול נכסים דיגיטליים ללא צורך ברשות מרכזית. הבלוקצ'יין מאפשר חתימה על טרנזקציות באמצעות מפתח פרטי, ובכך מסיר את התלות במתווכים ומשיג ריבונות פיננסית על ידי הימנעות מהצורך לסמוך על אימות צד שלישי.
חוזים חכמים (Smart Contracts): מדובר בסקריפטים או בתוכנות המתבצעים באופן עצמאי ואוטומטי על גבי הבלוקצ'יין, כאשר מתקיימים תנאים ספציפיים שהוגדרו מראש. תוכנות אלה, המשמשות כ"לוגיקה אוטונומית", פועלות כ"צד האחורי" של יישומים מבוזרים (dApps) ואוכפות הסכמים באופן דטרמיניסטי ושקוף, ללא צורך במתווך מהימן.
תשתית ביזור ואימות (צמתים מלאים): צמתים מלאים (Full Nodes) הם מרכיב חיוני לביזור ולעמידות הרשת. הם מבצעים אימות עצמאי של עבודת הכורים/מאמתים, אוכפים את כללי הפרוטוקול, ומונעים קבלת טרנזקציות לא תקפות או צנזורה. אמנם הפעלת צומת מלא אינה נושאת תגמול כספי ישיר ברשתות רבות (מה שיוצר בעיה של "טובין ציבורי"), אך היא קריטית לאבטחת הרשת ומקנה חוסן מפני תקלות.
יצרני בלוקים (כורים/מאמתים): גורמים אלו מתוגמלים במפורש על יצירת בלוקים חדשים והרחבת השרשרת, כאשר התמריץ שלהם הוא ישיר וברור. זוהי עבודה פונקציונלית וכלכלית נפרדת מפעולת האימות הבלתי מתוגמלת של הצמתים המלאים.
למעשה, בעוד המטבעות הקריפטוגרפיים נתפסים לעתים קרובות כאמצעי תשלום או נכס ספקולטיבי, תפקידם מגוון בהרבה – תפקיד אשר עומד בניגוד חריף לרציונל מיסוי התיווך הפיננסי הקבוע בסעיף 19(ב) לחוק מע"מ.
FAQ:
שאלה: מהו "שירות תיווך" לפי סעיף 19(ב) לחוק מע"מ?
תשובה: זהו מנגנון מיסוי מיוחד שרואה בפעילות של עוסק במכירת ניירות ערך, מסמכים סחירים או מט"ח כשירות תיווך. במקום לחייב במע"מ כל עסקה בנפרד, המס מוטל על הרווח הנקי (ההפרש בין מחיר הקנייה למכירה) באותה תקופת דיווח.
שאלה: מדוע נוצר מנגנון מיסוי מיוחד זה?
תשובה: המנגנון נוצר כדי להתגבר על כך שניירות ערך ומסמכים סחירים מוחרגים מהגדרת "נכס" בחוק, ולכן מכירתם אינה "עסקה" החייבת במע"מ רגיל. הסעיף נועד למנוע "חור שחור" במיסוי ולהחזיר את הפעילות הפיננסית לגדרי החיוב במס.
שאלה: האם ניתן להחיל את מנגנון התיווך על מסחר במטבעות קריפטוגרפיים?
תשובה: יישום ישיר הוא בעייתי, מכיוון שמטבעות קריפטוגרפיים אינם מוגדרים בחוק כ"נייר ערך", "מסמך סחיר" או "מטבע חוץ", שהם תנאי הסף להחלת הסעיף. סיווגם כ"מסמך סחיר" ידרוש פרשנות שיפוטית רחבה מאוד.
שאלה: האם הסעיף חל גם על מי שסוחר עבור עצמו (נוסטרו)?
תשובה: קיימת מחלוקת פרשנית בנושא, כאשר הגישה המצמצמת גורסת שהסעיף חל רק על תיווך ממשי לצד שלישי. עם זאת, הפסיקה הרחיבה לעיתים את התחולה גם לפעילות ענפה לחשבון עצמי, מתוך הכרה בתכליתו של הסעיף למנוע תכנוני מס.
שאלה: מדוע טכנולוגיית הבלוקצ'יין אינה מתאימה לרעיון של "שירות תיווך"?
תשובה: הטכנולוגיה מאפשרת שימושים רבים מעבר למסחר פיננסי, כגון ניהול נכסים ללא מתווכים, חוזים חכמים אוטומטיים ואימות מבוזר של הרשת. תפקידים מגוונים אלו עומדים בניגוד לרציונל מיסוי התיווך הפיננסי שעומד בבסיס החוק.
הבהרה משפטית והגבלת אחריות: המידע המוצג במסמך זה הינו בעל אופי כללי ואינפורמטיבי בלבד. הוא אינו מהווה פרשנות משפטית ואין לראות בו ייעוץ משפטי, ייעוץ מס, המלצה לביצוע השקעות, או כל ייעוץ מקצועי אחר. התכנים המובאים להלן אינם מהווים תחליף לייעוץ פרטני ומותאם אישית, הנשען על נתונים ונסיבות ספציפיות. לפיכך, כל פעולה הננקטת בהסתמך על המידע הכלול במאמר זה, מחייבת היוועצות מוקדמת עם איש מקצוע מוסמך, לרבות עורך דין, רואה חשבון או יועץ השקעות מורשה, בהתאם לנסיבות העניין. האחריות המלאה לכל שימוש שייעשה במידע זה חלה על הקורא בלבד, ולכותב ו/או למערכת המפרסמת לא תהא כל אחריות לנזק, בין אם ישיר ובין אם עקיף, אשר עלול להיגרם כתוצאה מהסתמכות על האמור.
Comments