מממשל אנלוגי לממשל חכם: כשמדינות מאמצות חוזים חכמים לייעול הבירוקרטיה

במאמר קודם, דנו באבולוציה של חוזים חכמים בעולם העסקי, וראינו כיצד טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת אוטומציה של הסכמים מסחריים. השיח סביב טכנולוגיות אלו נתפס לעיתים קרובות כשייך בלעדית למגזר הפרטי – לחברות טק, לסטארטאפים ולמוסדות פיננסיים חדשניים. אולם, לאחרונה אנו עדים למגמה מרתקת ובעלת השלכות רחבות הרבה יותר: ממשלות מתחילות לאמץ את אותם הכלים בדיוק, לא כדי ליצור מטבעות ספקולטיביים, אלא כדי לפתור בעיות בירוקרטיות ותיקות.

לאחרונה פורסם כי ממשלת קזחסטן, בשיתוף הבנק המרכזי הקזחי, השיקה פיילוט המאפשר ליצואנים לקבל החזרי מע"מ תשומות באופן יעיל ומהיר באמצעות המטבע הדיגיטלי המרכזי שלה (CBDC), ה"טנגה הדיגיטלי".

הסיפור המרכזי כאן אינו עצם השימוש במטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC), אלא העובדה שממשלה רותמת את היכולות של "כסף הניתן לתכנות" (Programmable Money) וחוזים חכמים כדי לייעל תהליך ממשלתי מסורבל.

הבעיה: תהום בירוקרטית ושמה "החזר מע"מ"

עבור כל יצואן, החזר מע"מ תשומות הוא עורק חיים פיננסי. זהו הכסף ששולם על רכישות מקומיות של סחורות ושירותים ששימשו לייצור המוצר המיוצא. על פי הדין, מס זה אמור לחזור לכיסו של היצואן. אלא שבקזחסטן, כמו במדינות רבות אחרות, התהליך הזה היה פקעת חוטים אדמיניסטרטיבית.

כדי לקבל את ההחזר, יצואן נדרש לצלול למסע מפרך שארך בממוצע 70 עד 75 יום! המסע כלל הגשה ידנית של ערימות ניירת, חשבוניות, הצהרות מכס ומסמכי שילוח. רשויות המס, מצדן, נאלצו לבצע תהליך אימות מורכב כדי למנוע הונאות. הן לא הסתפקו בבדיקת הספקים הישירים של היצואן, אלא ירדו במורד שרשרת האספקה, לעיתים עד לרמה החמישית או השישית של ספקים, בתהליך שכונה "דוח פירמידה". כל אי-התאמה קטנה בכל אחת משכבות הפירמידה הייתה עלולה לעכב או לפסול את ההחזר כולו, ולפגוע אנושות בתזרים המזומנים של היצואן.

הפתרון: אוטומציה של אמון באמצעות בלוקצ'יין

היוזמה של ממשלת קזחסטן משנה את כללי המשחק. במקום לבדוק את שרשרת האספקה באופן רטרואקטיבי, המערכת החדשה מוודאת את תקינותה בזמן אמת. כיצד? באמצעות שימוש במטבע הדיגיטלי המרכזי, ה"טנגה הדיגיטלי".

כאשר יצואן רוכש סחורה מספק מקומי ומשלם באמצעות המטבע הדיגיטלי, המערכת מזהה ומסמנת באופן אוטומטי את רכיב המע"מ בעסקה. "סימון" זה, שהוא למעשה יישום של חוזה חכם, יוצר שובל דיגיטלי, שקוף ובלתי ניתן לשינוי, המתעד את כל תשלומי המע"מ לאורך שרשרת האספקה המקומית. העסקה הסופית של הייצוא לחו"ל, המתבצעת במטבע זר, משמשת כטריגר הסופי. ברגע שהיצואן מציג לרשויות את התיעוד הנדרש (הצהרת מכס וקבלה על התשלום במט"ח), המערכת מצליבה את המידע עם הרישום הדיגיטלי שכבר קיים ואישרה את עצמו.

התוצאה דרמטית: התהליך, שארך מעל חודשיים, קוצר ל-10 עד 15 ימים בלבד, והשאיפה היא להגיע להחזר מיידי. הבדיקה המסורבלת והידנית הוחלפה באוטומציה של אמון.

המשמעות לעולם העסקים: מעבר מדיווח לאימות מתמשך

הפיילוט הקזחי הוא הצצה לעתיד האינטראקציה בין עסקים לממשלות. המשמעות אינה טמונה רק בקיצור זמנים, אלא בשינוי פרדיגמה. אנחנו עוברים מעולם של "דיווח ובדיקה" (report and audit) לעולם של "אימות מתמשך" (continuous verification). במקום שהממשלה תרדוף אחרי הנתונים ותנסה להרכיב את הפאזל בדיעבד, התשתית הטכנולוגית מבטיחה שהנתונים נכונים ומאומתים כבר בנקודת ההתחלה.

עבור אנשי עסקים, ההשלכות רחבות:

1. שיפור דרמטי בתזרים המזומנים: החזרים מהירים יותר של מסים וסובסידיות משחררים הון חוזר חיוני.

2. הפחתת עלויות רגולציה: צמצום הצורך בצוותים פיננסיים ומשפטיים המטפלים בבירוקרטיה מול הרשויות.

3. ודאות פיננסית: היכולת לחזות באופן מדויק יותר מתי יתקבלו תשלומים מהמדינה.

הדיון שהתחלנו על חוזים חכמים בהסכמים בין חברות מקבל כעת מימד נוסף. מה שהיה נכון ליחסים בין שני צדדים מסחריים, הופך לרלוונטי גם במערכת היחסים המורכבת שבין האזרח או העסק למדינה. ממשלת קזחסטן אולי נראית חלוצה, אך היא מסמנת מגמה עולמית. בעתיד, סביר להניח שנראה יישומים דומים במכרזים ציבוריים, בתשלום מענקים ואפילו בגביית מסים בזמן אמת. העולם העסקי צריך להיערך למציאות שבה הבירוקרטיה של היום תוחלף באוטומציה של המחר.